14 שנה לאחר שמחקר אמריקאי הביא לירידה של כ-80% בטיפולים הורמונליים בקרב נשים בגיל המעבר, פורסם בשבוע שעבר מאמר דעה בכתב העת NEJM, הטוען כי ממצאיו היו לא רלוונטיים, וכי טיפולים אלה יכולים להיות מתאימים במקרים רבים.

המאמר החדש נכתב על ידי ד"ר ג'ו-אן מנסון, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד ומבית החולים לנשים "בריגהם" שבבוסטון, שהיתה אחת מהחוקרות המובילות במחקר המקורי. ביחד עם ד"ר אנדרו קואינץ, מהקולג' לרפואה באוניברסיטת פלורידה, כתבה ד"ר מנסון כי נעשה שימוש בלתי הולם בתוצאות המחקר, וכי המצב שנוצר הוא שהדור החדש של בוגרי בתי הספר לרפואה אינו יודע כיצד לטפל בתסמיני גיל המעבר ואיך לרשום טיפולים הורמונליים חליפים לנשים שדווקא עשויות ליהנות מהם ולשפר את בריאותם.

המחקר שבלם את השימוש בטיפול הורמונלי והביא לירידה בשיעור של עד 80% בטיפולים אלה בקרב נשים בארה"ב נודע בשם Women’s Health Initiativeי(WHI). הוא הביא לכך ש"ההחלטות הנלקחות על ידי נשים בנוגע לטיפולים מסוג זה מלוות בחרדה ובבלבול", כתבו ד"ר מנסון וד"ר קואינץ.

מחקר ה-WHI תוכנן כדי לבחון את הסיכונים והיתרונות של השימוש לטווח ארוך בטיפולים הורמונליים למניעת מחלות כרוניות אצל נשים לאחר גיל המעבר, שגילן הממוצע בתחילת הטיפול היה 63. "אלא שכיום", כתבו השניים במאמרם, "הטיפול נוגע לנשים בשנות ה-40 וה-50 לחיים, הסובלות מתסמינים וזומוטוריים".

טיפולים הורמונליים חלופיים בנשים (צילום: אילוסטרציה)

טיפולים הורמונליים חלופיים בנשים (צילום: אילוסטרציה)

הדור החדש של בוגרי בתי הספר לרפואה אינו יודע כיצד לטפל בתסמיני גיל המעבר ואיך לרשום טיפולים הורמונליים חליפים לנשים שדווקא עשויות ליהנות מהם ולשפר את בריאותם

לדברי החוקרים, למרות זמינותם של טיפולים הורמונליים ולא-הורמונליים היעילים לתסמיני גיל המעבר, מספר מועט של נשים הסובלות מתסמינים אלו עובר אבחנה או מטופל בהתאם. איגודים רפואיים המתמחים בטיפול בנשים בגיל המעבר מסכימים, כי טיפול הורמונלי מערכתי הוא הטיפול היעיל ביותר הזמין כיום לתסמינים אלו וכי יש להמליץ עליו לנשים הסובלות מתסמינים ווזומוטוריים בינוניים עד חמורים - בתנאי שאין התוויות נגד.

"אנו יודעים," כתבו עוד החוקרים, "כי הסיכון המוחלט לתוצאות שליליות נמוך הרבה יותר בקרב נשים צעירות מאשר בקרב נשים מבוגרות. ההשפעה הכוללת על תמותה מכל סיבה שהיא בקרב הצעירות היא נייטרלית ואף חיובית. תכשירי הורמונים חדשים - כולל אלו המכילים מינונים נמוכים יותר וניתנים במתן טרנסדרמלי - כמו גם משטרי טיפול בתחליפי ההורמונים הזהים ביולוגית להורמונים הטבעיים (bioidentical hormones), המאושרים על ידי ה-FDA, זמינים כיום לטיפול בתסמיני גיל המעבר".

עוד נכתב במאמר: "הניסיון שלנו מצביע על כך, שרופאים רבים אינם חשים בנוח להציע למטופלות שלהם או אף לדון עמן באפשרות של מתן סוג זה של טיפול. כאשר הרופאים עצמם מתקשים לדון בכך או עושים זאת לעתים רחוקות בלבד – נוצר קושי בסיוע לנשים הסובלות מתסמינים אלה בקבלת ההחלטות שלהן לגבי הטיפול.

"הרתיעה ממתן טיפול לתסמיני גיל המעבר שיבשה ופיצלה את הטיפול הקליני בנשים בגילאי אמצע החיים ובכך יצרה נטל גדול ומיותר של סבל".

ד"ר נגה פורת: תומכים במתן טיפול הורמונלי חליפי

ד"ר נגה פורת, רופאה בכירה ב"מכבי שירותי בריאות" ויו"ר החברה לרפואת נשים בקהילה בהר"י, אמרה ל"דוקטורס אונלי" בתגובה למאמר:
"חדלון הווסת מתאפיין במספר רב של שינויים גופניים ונפשיים שאותם חווה האשה. השינויים חלים במספר מערכות בגוף. כאמור גם במאמר, הם מתבטאים בין היתר בגלי חום, הפרעות שינה, עייפות, קשיי ריכוז ושינויים במצב הרוח. התופעות מחמירות עם השנים.

"הבסיס לטיפול נכון בתופעות אלו הוא ההכרה בכך שמדובר בבעיה רב-מערכתית ושהטיפול צריך לתת מענה למירב התלונות שמציגה האשה באזני הרופא/הרופאה שלה. הוא גם צריך להיות מותאם אישית לכל מטופלת. אלא שמתן טיפול מותאם-אישית מצריך גם הכשרה נכונה של רופאי הנשים, עוד במהלך ההתמחות. בסקרים שנערכו בארה"ב ובישראל בקרב מתמחים ברפואת נשים הודו המתמחים, כי למרות הכרתם בחשיבות הטיפול בנשים בגיל המעבר, הם סבורים שאינם מקבלים הכשרה מספקת למתן טיפול כזה במהלך שנות ההתמחות.

"אין חולק על כך שהטיפול ההורמונלי החליפי יעיל במתן מענה רב-מערכתי לתלונות של הנשים. אלא שהוא ספג מכה קשה בעקבות ממצאי מחקר ה-WHI הנ"ל. בעקבות אותו מאמר נוצרו אכן בלבול וחרדה אצל נשים – ומיליוני נשים ברחבי העולם הפסיקו מיידית את השימוש בתכשירים ההורמונליים. גם התחלות טיפול חדשות התמעטו ביותר, עקב חששם של הרופאים להמשיך ברישום התכשירים הללו, עד שנתוני המחקר יילמדו בקפידה. במקביל, נצפתה עלייה בשימוש באפיקי טיפול חליפיים: תוספי תזונה, תכשירים מצמחים שונים, תרופות פסיכיאטריות שונות, דיקור סיני ועוד.

"בעוד שבטיחות ויעילות הטיפול ההורמונלי נחקרו רבות ואושרו על-ידי רשויות בריאות לא מעטות בעולם, יעילותם ובטיחותם של חלק מהתכשירים החליפיים האחרים, לא נבדקו באופן מבוקר, למרות שהשימוש בהם נפוץ.

"האיגודים המקצועיים בתחום רפואת הנשים בעולם ובישראל תומכים במתן טיפול הורמונלי חליפי לנשים הסובלות מתסמיני גיל המעבר שמעוניינות בטיפול מיטבי ורחב טווח בתסמינים. אולם הדבר מחייב התאמת הטיפול לצרכי כל אישה באופן פרטני ואישי בהתחשב בגילה, מצבה הבריאותי. הדבר מחייב את הרופאים המטפלים בהכשרה מקצועית ייחודית. קיימת חשיבות רבה לניטור השיפור בתלונות הנשים וביצוע שינויים והתאמות בטיפול הניתן להן. זה המפתח להתמודדות נכונה ובטוחה עם תופעות גיל המעבר ולשיפור איכות החיים של נשים".

פרופ' שמואל לוריא: "הגיעה העת לטיפול אישי בכל אשה"

פרופסור שמואל לוריא, מהמרכז לבריאות האישה ברמת אביב של שירותי בריאות כללית, המכהן גם כראש יחידת המחקר במחלקה למיילדות וגינקולוגיה ב"וולפסון" ובאוניברסיטת תל-אביב, הדגיש במענה לפניית "דוקטורס אונלי":
"התופעות של גיל המעבר אכן שכיחות מאוד וכוללת לא רק גלי חום והזעה אלא גם יובש בריריות, כאבים ביחסי מין, ירידה בצפיפות העצם - יחד עם כל מה שמשתמע מכך – וכן עלייה בשיעור מחלת לב כלילית.

"משנת 2002, עם פרסום המחקר שכונה "מחקר בריאות הנשים" ושעסק בטיפול ההורמונלי התחליפי בתופעות גיל המעבר, חלה ירידה משמעותית בשיעור הנשים המקבלות טיפול הורמונלי תחליפי זה. כל זה קרה לא בגלל ההוכחה על חוסר יעילותו של הטיפול - אלא בגלל עליה שנרשמה בשיעור תופעות לוואי כמו עליה בשיעור המקרים של סרטן שד ומחלות טרומבו-אמבוליות.

"למרות התוצאות של המחקר שנעשה בנשים שהגיל הממוצע שלהן היה 63, אנו משליכים אותן על טיפול בנשים עם תסמונת גיל המעבר בכל הגילאים - לרבות אלו שהן בשנות ה-50 לחייהן. אני מסכים עם מחברי הדעה ב-NEJM ש'הרתיעה ממתן טיפול לתסמיני גיל המעבר שיבשה ופיצלה את הטיפול הקליני בנשים בגילאי אמצע החיים ובכך יצרה נטל גדול ומיותר של סבל'.

"נשים אלו, בתחילת תקופת גיל המעבר שלהן, יכולות ליהנות לא רק משליטה יותר טובה על גלי החום וההזעה כתוצאה משמוש בטיפול הורמונלי תחליפי, אלא ככל הנראה גם משמירה על צפיפות העצם וירידה בתחלואה הלבבית.

"ביחס לסרטן השד - התברר לא מזמן (ב-2013) שבקרב נשים שמקבלות רק אסטרוגן ולא מקבלות פרוגסטרון מכיוון שעברו כריתת רחם, אין עלייה בשיעור מקרי סרטן השד.

"לסיכום, ביחס לטיפול ההורמונלי התחליפי בתופעות גיל המעבר, הגיעה העת ל'תפירת טיפול אישי' בהתאם לנסיבות הפרטניות של כל אישה ואישה".