ממספר עבודות מחקר גדולות עולה כי טיפול הורמונלי חלופי יכול להאט את התקדמות טרשת העורקים בנשים בגיל המעבר, אולם השפעת הטיפול ההורמונלי איננה אחידה ותלויה בגיל הנשים ואף יותר מכך בעיתוי התחלת הטיפול. נשים הקרובות לגיל המעבר נהנות מהגנה קרדיוסוקולרית, בעוד בקרב נשים מבוגרות יותר הטיפול ההורמונלי איננו יעיל לכל הפחות. מחקר ELITE שבחן לעומק את סוגיית עיתוי הטיפול ההורמונלי החלופי החל בשנת 2007 וכעת, כשנה לאחר סיומו, מתפרסמות תוצאות מלאות של העבודה בכתב העת NEJM.

643 נשים שנכללו במחקר סווגו על פי פרק הזמן שעבר מתחילת המנופאוזה: פחות מ 6 שנים (פוסטמנופאוזה מוקדמת) או 10 שנים ויותר מהמנופאוזה (פוסטמנופאוזה מאוחרת) והוקצו אקראית לקבלת אסטרדיול 17β (מ"ג אחד פעם ביום ובנוסף ג'ל נרתיקי המכיל פרוגסטרון אחת ליום במשך 10 ימים בכל 30 ימים של טיפול באסטרדיול בנשים עם רחם) או אינבו תואם לרבות ג'ל דמה בנשים עם רחם. תוצאת המחקר הראשית הוגדרה כשינוי בעובי אינטימה-מדיה של עורק התרדמה אשר נמדד כל 6 חודשים. תוצאות המשנה נגזרו מהערכה של טרשת העורקים הכלילים בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של הלב לאחר השלמת הטיפול המחקרי.

במעקב חציוני בן חמש שנים נרשמו פערים מובהקים בהשפעת האסטרדיול, עם וללא פרוגסטרון, על עיבוי דופן עורק התרדמה בין נשים בשתי זרועות המחקר (P=0.007 לאינטראקציה). בזרוע הנשים בפוסטמנופאוזה מוקדמת עובי דופן עורק התרדמה עלה ב 0.0078 מ"מ בשנה בקבוצת הביקורת וב 0.0044 מ"מ בשנה בקבוצת האסטרדיול (P=0.008). בזרוע הנשים בפוסטמנופאוזה מאוחרת קצב ההתעבות של דופן עורק התרדמה היה דומה בקבוצות הביקורת והאסטרדיול (0.0088 ו 0.0100 מ"מ לשנה, בהתאמה P=0.29). ב CT לב לא נמצאו הבדלים מובהקים בהסתיידות העורקים הכליליים, מידת ההצרות ועובי הרובד הטרשתי בין קבוצות הביקורת וההתערבות בשתי זרועות המחקר.

החוקרים מסכמים כי טיפול הורמונלי חלופי האט את ההתקדמות טרשת העורקים בקרב נשים שהחלו את הטיפול שש שנים או פחות מכניסתן לגיל המעבר. טיפול באסטרדיול 10 שנים או יותר לתחילת המנופאוזה לא הציג השפעה מטיבה על התקדמות הטרשת, אך גם לא האצה או החמרה במחלת כלי הדם. מעניין לציין כי לא נצפתה השפעה כלשהי של HRT על טרשת העורקים הכליליים, בלא תלות בגיל הנשים או בעיתוי תחילת הטיפול ההורמונלי.

מקור:

Vascular Effects of Early versus Late Postmenopausal Treatment with Estradiol
Howard N. Hodis, M.D., Wendy J. Mack, Ph.D., Victor W. Henderson, M.D., Donna Shoupe, M.D., Matthew J. Budoff, M.D., Juliana Hwang-Levine, Pharm.D., Yanjie Li, M.D., Mei Feng, M.D., Laurie Dustin, M.S., Naoko Kono, M.P.H., Frank Z. Stanczyk, Ph.D., Robert H. Selzer, M.S., and Stanley P. Azen, Ph.D., for the ELITE Research Group* N Engl J Med 2016; 374:1221-1231 March 31, 2016DOI: 10.1056/NEJMoa1505241