ישנה ירידה באיכות השינה ובמשך שינת גלים איטיים ופעילות גלים איטיים (Slow Wave Sleep/Activity-SWS/SWA) בקרב מטופלות, עם התקדמות הגיל. מחקרים קודמים הראו כי שינוי טמפרטורת הגוף במהלך שינה יכולה להעלות את משך SWA ו-SWS. מטרת המחקר הייתה לקבוע האם שינוי טמפרטורת הגוף במשך השינה, על ידי שימוש במזרן בעל קיבולת חום גבוהה, משפיע על SWA/SWS וקצב הלב בנשים לאחר גיל המעבר.
עוד בעניין דומה
24 נשים לאחר גיל המעבר בגילאי 40 עד 75 שנים (גיל ממוצע 62.4±8.2 שנים, ממוצע BMI של 25.4±3.5 ק"ג/מ2) חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות מחקר. המחקר בוצע תחת סמיות יחידה, עם הצלבה ואיזון נגדי. הנשים חולקו לקבוצת התערבות אשר ישנו על מזרן בעל קיבולת חום גבוהה (high heat capacity mattress-HHCM) וקבוצת ביקורות אשר ישנו על מזרן בעל קיבולת חום נמוכה (low heat capacity mattress-LHCM). מעקב אחר השינה בוצע בעזרת פוליסומנוגרפיה במהלך שינה של 8 שעות. מדידת חום ליבה וחום פריפרי בוצע בעזרת כמוסה שהן בלעו ותרמוקרון, בהתאמה.
תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה בין הקבוצות, אלו שהיו בקבוצת ההתערבות הראו עליה סלקטיבית בשינת גלים איטיים (עלייה ממוצעת של 9.6 דקות [2.1%] במשך שלב N3, p=0.04), ובפעילות תנודות איטיות (0.5-1 הרץ) במהלך מחזור REM/NREM ראשון (p=0.04). בנוסף, המזרנים בעלי קיבולת חום גבוהה השרו ירידה משמעותית יותר בטמפרטורת הליבה (p=0.002). נמצא קשר בין הפחתת טמפרטורת הליבה (במשך 180 הדקות שאחר כיבוי אורות) מקבוצות הביקורות לקבוצת ההתערבות, לבין עליה בפעילות תנודות איטיות (במחזור 1 ו-2/ 3 ו-4), באופן מובהק (r=0.5, p=0.012). ממוצע קצב הלב היה נמוך ב-1.6 פעימות לדקה על פני כל הלילה בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת מקרי הביקורת (p=0.001).
מסקנת המחקר הייתה כי ביצוע פעולות המורידות את טמפרטורת הגוף במהלך השינה יכול להימצא שימושי לצורך הגברה של שינת גלים איטית בנשים לאחר גיל המעבר.
מקור: