תפקוד מיני בנשים

שימוש בתרופות והפרעות בתפקוד המיני בנשים בגיל העמידה

מחקר מצא כי חלק מהתרופות שניתנות לנשים בגיל העמידה לטיפול במחלות כרוניות משפיעות על התפקוד המיני, יש לתת את הדעת לתרופות אלה ולבחור את הטיפול עם הנזק המשני הקטן ביותר

נטילת תרופות (צילום: אילוסטרציה)

תרופות המשמשות לטיפול במחלות כרוניות תרמו רבות להעלאת תוחלת החיים ושיפור איכות החיים. תרופות אלו הינן הכרחיות ברוב המחלות הניתנות לטיפול. אך עם זאת, התרופות יכולות לפגוע בתפקוד המיני בעקבות השפעתן על מערכת העצבים המרכזית והפריפרית או בעקבות השפעות הורמונליות. מחקר בדק את הקשר בין שימוש בתרופות לטיפול במחלות כרוניות ובין חוסר תפקוד מיני, בקרב נשים בברזיל בגילאי 45-60.

אנליזה שניונית בוצעה בנתונים מתוך סקר שנערך במשקי בית, במסגרת מחקר חתך מבוסס אוכלוסייה. הסקר בוצע במדגם של 749 נשים מתוך אוכלוסייה של 257,434 נשים המתגוררות בשטח אורבני, שהתאימו לחתך הגיל שנחקר. תפקוד מיני הוערך באמצעות שאלון החוויות האישיות הקצר (Short Personal Experiences Questionnaire, SPEQ). הקשר בין שימוש בתרופות לבין תפקוד מיני הוערכו, כמו גם ההתאמה והקשר למשתנים נוספים.

הגיל הממוצע של המשתתפות במחקר היה 4.4 ± 52.5. הגיל הממוצע במנופאוזה היה 5.8 ± 46.5. השכיחות הכוללת של שימוש בתרופות הייתה 68.8%, התרופות העיקריות שנכללו היו תרופות לטיפול ומניעה של מחלות קרדיווסקולריות. באנליזת רגרסיה לפי פואסון, חוסר תפקוד מיני לפי הציון הכולל בשאלון SPEQ, היה קשור לחוסר פעילות מינית (יחס שכיחות 4.05, רווח בר-סמך 95% 3.16-5.2, P<0.001), לאורח חיים שכרוך בהרבה ישיבה (יחס שכיחות 1.49, רווח בר-סמך 95% 1.06-2.09, P=0.021) ולחרדה שלא טופלה (יחס שכיחות 1.44, רווח בר-סמך 95% 1.08-1.92, P=0.014). אנליזה לפי תחומים ספציפיים שנבדקו בשאלון ה-SPEQ, חשפה שנשים אשר קיבלו ציון נמוך בתחום התשוקה המינית נוטלות בסבירות גבוהה יותר תרופות נגד לחץ דם גבוה (P=0.019). לעומת זאת, ציון נמוך בתחום הגירוי המיני נמצא קשור לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון, לתרופות לטיפול במחלות עצם ומפרקים (Osteoarticular) ולריבוי תרופות (Polypharmacy) (P=0.003).

עוד נמצא כי ציון נמוך יותר בתחום הסיפוק המיני קשור בסבירות גבוהה יותר לטיפול עם  תרופות נגד דיכאון, לתרופות לטיפול במחלות עצם ומפרקים, לתרופות לטיפול בסוכרת ולריבוי תרופות (P=0.019). כמו כן, ציון נמוך יותר בתחום האורגזמה נמצא קשור לשימוש בנוגדי דיכאון, לתרופות לטיפול במחלות עצם ומפרקים ולתרופות לטיפול בסוכרת (P<0.00). לעומת זאת, נמצא כי טיפול הורמונלי הינו גורם מגן נגד אובדן ליבידו (P=0.036).

מחקר זה לא מצא קשר בין השימוש בתרופות לטיפול במחלות כרוניות והציון הכולל בשאלון ה-SPEQ, אך עם זאת נמצא כי חרדה לא מטופלת הינה אחד הגורמים המרכזיים הקשורים לחוסר תפקוד מיני בנשים. אך כן הוכח שטיפולים רפואיים תורמים לציונים נמוכים יותר בחלקים שונים של תחומי התפקוד המיני. מסקנת החוקרים הייתה כי תרופות אשר חולקות את האשמה בנושא זה כוללות תרופות להורדת לחץ הדם, תרופות נגד דיכאון, תרופות לטיפול במחלות עצם ומפרקים ותרופות לטיפול בסוכרת. כמו כן נמצא כי גם ריבוי תרופות כשלעצמו תורם לציונים הנמוכים. לעומת זאת, נמצא כי טיפול הורמונלי מגן מפני אובדן הליבידו.

מקור: 

Gueldini de Moraes A. V. et al. (2019) The Journal of Sexual Medicine. 16, 1371

נושאים קשורים:  תפקוד מיני בנשים,  ריבוי תרופות,  מנופאוזה,  תופעות לוואי,  ליבידו,  סיפוק מיני,  חשק מיני,  מחקרים
תגובות